למה חשוב דווקא לנו האנשים שנמצאים כל הזמן בנתינה מתמדת להצטרף למעגל העשרה?
אנחנו המטפלים ,היועצים, המורים, העובדות הסוציאליות אנחנו נמצאים בנתינה מתמדת. ההתכוונות שלנו מתוקף העיסוק והמקצוע שבו בחרנו מכוון אותנו תמיד לקידום טובת הזולת. לאורך שעות רבות ולעתים לאורך ימים רצופים אנחנו מכווננים ללב האחר ולטובתו ומה אתנו?
הנתינה שלנו מעשירה אותנו ויחד עם זאת מרוקנת אותנו. האם אנחנו מצליחים להתמלא מחדש רק בכוח הנתינה?
אז זהו, שלא. לאחר תקופה ארוכה של נתינה גם אם אנחנו מלאי סיפוק מהישגי הזולת שאנחנו מקדמים אנחנו מרגישים עייפות ,לעתים גם דכדוך. האנרגיה שלנו יורדת ואנחנו מקבלים שידורים ואותות שהגיע הזמן להתכוונן פנימה אל עצמנו ולהעשיר את עולמנו הפנימי.
איך המעגל המצייר מאפשר לנו לשמור על האיזון החשוב הזה בין נתינה לאחרים להענקה לעצמנו?
במעגל המצייר אנחנו מתוודעים מחדש למשאבים שלנו לא רק בדרך מילולית אלא בעיקר דרך העשייה. העשייה מונחית על ידי הכרות עם מעגל "דרך השלום" האינדיאני. המפגש עם התכנים וההכוונות של המעגל והיצירה הנעשית לאור ההכוונות האלו מפגישים אותנו בכל פעם מחדש עם המשאבים הפנימיים שלנו.
- אנחנו מתחברים לשקט הפנימי שלנו.
- אנחנו מתוודעים לידע חדש ולתכנים מתרבות שונה.
- אנחנו נוגעים ומפעילים את המקום היצירתי שבתוכנו.
- אנחנו מגיעים לתובנות חדשות על עצמנו ועל חיינו
- אנחנו מקבלים כלים נוספים לעבודה עם התלמידים והמטופלים שלנו.
- אנחנו חווים את מלאות החיים שלנו וחשים סיפוק ושמחה.
ומה עוד?
המעגל המצייר מהווה גם מקום לשיתוף ולתמיכה מקצועית. המפגש בין אנשים שעוסקים בתחומים השונים של עזרה לזולת הינו מפגש מעשיר ותומך. המעגל הינו קבוצת עבודה חפה מכל בקורת. המרחב המעגלי הוא מרחב מזין ,מעודד ותומך. כל מי שמגיע לתוכו ומשתף את האחרים בחוויותיו המקצועיות או האישיות זוכה לקשב מלא ולהתייחסות אוהדת נקייה משיפוטיות. המעגל הוא המקום החם שבו אנחנו מטעינים את המשאבים המקצועיים והאישיים שלנו. ממנו אנחנו יוצאים לעולם ולאנשים להם אנחנו מסייעים, במיטב כוחותינו.