כולנו גדלנו והפכנו לאנשים בוגרים, חשובים ורציניים. אוי לו למי שיחשוב עלינו אחרת! אלא שבתוככי תוכנו בתוך הזיכרון המפעיל אותנו נמצאים הילדים הקטנים שהיינו ואלה ברוב הזמן מנהלים את החיים שלנו. הם למשל משחקים במשחק האנשים החשובים שאנחנו עכשיו. כמו ילדה שנועלת את נעלי העקב של אימה וצובעת את שפתיה. ומי חשובה עתה כמוה? הילדים הפנימיים שלנו משמרים עבורנו את איכויות המשחק שלנו, את הסקרנות ואת היצירתיות. ההיענות שלנו לאיכויות האלו שבתוכנו מפיקה מאתנו שמחת חיים ואושר. איכויות הילד הפנימי שבתוכנו הם שמוציאים אותנו מתוך עצמנו לפעילויות במציאות. איכויות אלו מושכות אותנו ללמוד, לטייל, להכיר אנשים חדשים וליצור.
הילדים הפנימיים שלנו משמרים עבורנו גם את היכולת שלנו להיות רגישים ולחוות את קשת הרגשות הקשים שלנו כמו כעס, פחד, כאב ,עלבון ודומיהם. לרגשות יש תפקיד להגן על הילדים הפנימיים שלנו ולאפשר להם בקשת וקבלת עזרה מדמות הבוגר שבנו. כל האיכויות האלו גם המעשירות וגם המכאיבות מאפשרות לנו להמשיך ולצמוח גם בשנים שלאחר התקופה המכונה בפינו ילדות.
כל כך חשוב לנו לדעת שהילד הפנימי שלנו או הילדה הפנימית שלנו נמצאים כל הזמן במצב שבו הם תלויים בבוגר שהפכנו להיות. כאשר אנחנו מפעילים בקורת עצמית אנחנו פוגעים בילד הפנימי והוא מתכווץ ואינו מאפשר לנו להתקדם. בדיוק באותו אופן כמו בעת שהביקורת מגיעה מאדם שמחוצה לנו. ואולי הילד הפנימי שלנו אפילו רגיש יותר לביקורת העצמית שלנו על עצמנו מאשר לביקורת של אחרים עלינו. וגם להיפך ככל שאנחנו מרבים לעודד את עצמנו אנחנו מצמיחים את הילד שבתוכנו וגם הפעם לפעמים יותר מאשר כאשר העידוד מגיע ממקור חיצוני.
כדי להיות מחוברים לילד או לילדה הפנימיים שלנו חשוב לתלות במקום בולט בבית תמונה יפה של הילד שהיינו. כדאי גם להתרגל לדבר אליו ולעודד אותו בעת שרוחו שפופה וכדאי גם להיענות לפיתויים שלו וחשוב לזכרו שגם הוא מבקש גבולות ולכן חשוב להציב לו אותן בעדינות.
ככל שאנו מתייחסים אל הילדים הפנימיים שלנו בתשומת לב אוהבת כך הם גומלים לנו במצב רוח טוב, ברוח יצירתית וברעננות בלתי פוסקת.
כרגיל,מרגלית יקרה,הכתיבה שלך כל כך זורמת ונעימה.
ומילותיך מלאות חכמה.
תודה לך
תודה מרגלית. מאמר יפה מאד.
הערה גרפית: הרקע הצהוב בשילוב אות טקסט בצבע אפור בהיר יוצרים שילוב לא קריא. אני מציעה לשנות את צבע הפונט לשחור.